איך להפוך עטיפה מרובעת לרקע שידור ביחס 16:9
עטיפות אלבום ואיורי פודקאסט הם מרובעים, אבל פריים שידור הוא 16:9 או 9:16. הנה ארבע דרכים אמינות למלא את הפער, ממילוי מטושטש ועד סצנה מורכבת מחדש עם גזירות, ואיך לבנות גרסה אופקית ואנכית מאותה ערכת נכסים.
כ־7 דקות קריאה
בעמוד הזה

עטיפות אלבום ואיורים של פודקאסטים הם מרובעים, אבל פריים של שידור חי הוא 16:9, או 9:16 אם משדרים אנכית. עטיפה מרובעת שממוקמת בגובה מלא בפריים של 1920×1080 ממלאת 1080×1080 ומשאירה 840 פיקסלים של רוחב ריק, כך שצריך תוכנית לצדדים. ארבע האפשרויות האמינות הן מילוי מטושטש, משטח צבע, סצנה מורכבת מחדש מגזירות והרחבה בעזרת AI, והבחירה הנכונה תלויה בכמה זמן הצופים יבהו בתוצאה.
בשידור מוזיקה או פודקאסט 24/7, הצופים בוהים שעות. המדריך הזה מראה את החשבון שמאחורי חוסר ההתאמה, איך כל אפשרות נראית על המסך, ואיך לבנות ערכת נכסים אחת שעובדת גם לשידור אופקי וגם לשידור אנכי.
עיקרי הדברים
- תמונה מרובעת מכסה רק 56.25% מפריים 16:9 בגובה מלא. חיתוך שלה ל־16:9 זורק את אותם 43.75% מהאיור.
- לעולם אל תמתחו עטיפה כדי שתתאים. תמונה ביחס 1:1 שנמתחת ל־16:9 מעוותת בפקטור של 1.78 ונראית שגויה מיד.
- הרכבה מחדש עם גזירות נותנת את השטח השימושי הגדול ביותר: הנושא בצד אחד, ופרטי הטראק או הפרק בצד השני.
- בנו גרסה אופקית וגרסה אנכית מאותן גזירות, ושמרו אותן בפלייליסטים נפרדים עם הגדרות תואמות.
למה איור מרובע לא מתאים לפריים של שידור?
כי הצורות שונות, ושום הגדרה לא מתקנת את זה. אפליקציות פודקאסטים ושירותי מוזיקה רוצים איור מרובע: Apple Podcasts, למשל, ממליץ על 3000×3000 פיקסלים לאיור התוכנית. שידור ב־YouTube או ב־Twitch הוא 16:9, בדרך כלל 1920×1080, ושידור אנכי בסגנון TikTok LIVE או YouTube Shorts הוא 9:16, בדרך כלל 1080×1920.
הנה מה שקורה כשמכניסים עטיפה מרובעת לכל אחד מהפריימים:
| פריים | ריבוע בגודל מלא | שטח שנשאר |
|---|---|---|
| 16:9, 1920×1080 | 1080×1080 | 840 פיקסלים של רוחב (420 פיקסלים בכל צד) |
| 9:16, 1080×1920 | 1080×1080 | 840 פיקסלים של גובה (420 פיקסלים מעל ומתחת) |

כך או כך, 43.75% מהפריים ריקים. שני קיצורי הדרך נכשלים. מתיחת הריבוע כדי למלא את הפריים מעוותת פנים וטיפוגרפיה בפקטור של 1.78. חיתוך הריבוע ל־16:9 שומר על הרוחב המלא אבל חותך 43.75% מהגובה, ובדרך כלל מעיף את הראש של האמן או את שם התוכנית.
אפשרות 1: מילוי מטושטש
מקמו את העטיפה במרכז בגובה מלא, ואז הניחו מאחוריה עותק מוגדל ומטושטש מאוד של אותה תמונה כדי למלא את הצדדים. כל עורך וידאו יודע לעשות את זה בדקה, והצבעים תמיד תואמים לאיור.
החיסרון הוא שזה נראה כמו סרטון טלפון שהועלה לאתר רחב־מסך. זה בסדר להעלאה של פרק בודד, אבל בשידור 24/7 הצדדים המטושטשים הופכים לחלק הנצפה ביותר בערוץ ולא מוסיפים לו כלום.
מתי להשתמש: כשצריך משהו עוד היום, או כשמסובבים הרבה עטיפות שונות באותו פלייליסט.
אפשרות 2: משטח צבע
מלאו את הפריים בצבע אחיד אחד שנלקח מהאיור, ומקמו את העטיפה המרובעת בצד אחד במקום במרכז. לצד הריק יש עכשיו תפקיד: הוא מחזיק את שם התוכנית, את שם הפרק או הטראק ושורה קצרה כמו “פרקים חדשים בכל יום שלישי”.
משטח צבע נראה מכוון ושומר על טקסט קריא, כי הרקע שמאחורי הטקסט שטוח. בחרו את הצבע עם טפטפת מאזור גדול בעטיפה, ואז הכהו או הבהירו אותו מעט כדי שהעטיפה תישאר הדבר הבהיר ביותר על המסך.
מתי להשתמש: כשלאיור יש צבע ראשי חזק ואתם רוצים מקום לטקסט.

אפשרות 3: הרכבה מחדש של הסצנה עם גזירות
זה דורש הכי הרבה עבודה ונותן את התוצאה הטובה ביותר לשידור שפועל מסביב לשעון. במקום להתייחס לעטיפה כאל ריבוע שטוח אחד, מוציאים ממנה את הנושא המרכזי (האמן, המגיש, הדמות או החפץ שעל העטיפה) ובונים סביבו סצנה רחבה מחדש.
- התחילו מהקבצים המקוריים, לא מהעטיפה הגמורה. לתמונת האמן או לאיור ששימשו ליצירת העטיפה יש בדרך כלל יותר מרווח מסביב, ואין עליהם טקסט כותרת מוטמע. בקשו אותם מהמעצב או מהצלם אם אפשר.
- גזרו את הנושא. העבירו את התמונה דרך כלי להסרת רקע מבוסס AI כמו remover.bg והורידו אותה כ־PNG שקוף. שיער, פרווה וקצוות עדינים אחרים יוצאים נקיים במעבר אחד, וזה בדיוק מה שצריך כשהנושא יישב על המסך שעות.
- בנו רקע חדש בגודל הפריים המלא. השתמשו בצבע מהעטיפה, במעבר צבע בין שניים מצבעיה, או בטקסטורה או תמונה שמתאימות לאווירה. צרו אותו ב־1920×1080 לשידור אופקי וב־1080×1920 לשידור אנכי.
- מקמו את הנושא בגובה מלא בצד אחד. בפריים 16:9, הנושא יכול לתפוס בערך את השליש השמאלי או הימני. הצד השני מחזיק את הכותרת ואת טקסט “מתנגן עכשיו”.
- הוסיפו את העטיפה עצמה כאלמנט קטן, אם תרצו. ריבוע קטן של האיור המקורי ליד שם הטראק אומר למאזינים הקבועים שהם במקום הנכון.
- שטחו ורנדרו. לווידאו אין שקיפות, ולכן הפריים הגמור מיוצא כתמונה רגילה או מרונדר ישירות לקובץ הווידאו.
אותה גזירה עובדת בכל פורמט. בגרסה האנכית, ערמו את האלמנטים זה מעל זה: הנושא בחלק העליון של הפריים, הכותרת מתחתיו, והאזור התחתון נשאר פנוי לכפתורים ולכיתובים של הפלטפורמה עצמה.
אם אתם מעצבים גם את העטיפה המרובעת עצמה, המדריך שלנו לאיור עטיפה לפודקאסט שנשאר קריא גם בגדלים קטנים מכסה את סגנון גזירת המגיש שעובד באפליקציות פודקאסטים.
מתי להשתמש: כשהשידור הוא המוצר המרכזי של הערוץ וירוץ שבועות או חודשים.
אפשרות 4: הרחבה בעזרת AI
כלים עם תכונות הרחבה גנרטיבית או outpainting יכולים להרחיב את האיור לצדדים ולהמציא נוף שימלא את 840 הפיקסלים החסרים. התוצאות יכולות להיראות חלקות, אבל המודל ממציא תוכן חדש: חפצים נוספים, טקסטורות מוזרות ולפעמים שינויים ליד הקצוות של המקור.
בדקו כל פריים מורחב בגודל מלא לפני שאתם משתמשים בו, ואם העטיפה לא שלכם, שאלו קודם את האמן המקורי. ייתכן שחברת תקליטים או מאייר לא ירצו שתוכנה תרחיב את האיור שלהם.
מתי להשתמש: כשהעטיפה היא סצנה (נוף, חדר, קו רקיע) ולא דיוקן, ויש לכם זכויות לשנות אותה.
איך לשמור על תמונה חיה בשידור 24/7
פריים סטטי יחיד שמשודר שעות יכול להרגיש קפוא. תנועה קטנה ואיטית עוזרת לצופים להאמין שהשידור חי, והיא עולה מעט מאוד:
- פאן או זום איטי על פני הרקע, איטי כל כך שכמעט לא מבחינים בו.
- צורת גל או ספקטרום של אודיו מתחת לכותרת, למוזיקה ולפודקאסטים.
- תנועה אווירתית בחלק אחד של הסצנה: גשם על חלון, אדים מכוס, אור מהבהב.
- שם הטראק או הפרק מוטמע בכל סרטון, כך שהוא מתחלף כשהפלייליסט מתקדם.
שמרו על תנועה עדינה וחברו את הלופ בצורה נקייה. המדריך של StreamHouse לבניית שידור מוזיקת lofi 24/7 מכסה את אורך הלופ, והמדריך על הפיכת פודקאסט לשידור וידאו 24/7 מכסה שילוב של פרקי אודיו בלבד עם ויז׳ואלים.
אופקי ואנכי מאותה ערכת נכסים
אם אתם משדרים ל־YouTube או ל־Twitch ול־TikTok LIVE בו־זמנית, צריך שתי גרסאות של כל ויז׳ואל. בנייה שלהן מאותן גזירות שומרת על עקביות:
- שמרו את גזירת הנושא, את הרקע ואת הטקסט כשכבות או קבצים נפרדים.
- פרסו את גרסת ה־16:9 עם האלמנטים זה לצד זה.
- פרסו את גרסת ה־9:16 עם אותם אלמנטים זה מעל זה.
- רנדרו כל גרסה עם פריסט ייצוא אחד לכל אוריינטציה.
StreamHouse דורש שסרטוני הפלייליסט יחלקו רזולוציה, אוריינטציה וקצב פריימים תואמים, ולכן הגרסאות האופקיות והאנכיות נכנסות לפלייליסטים נפרדים. רנדרו את כל הקבצים האופקיים עם פריסט אחד ואת כל האנכיים עם פריסט אחר.
שאלות נפוצות
באיזה גודל צריך להיות רקע לשידור?
תואם לרזולוציית השידור: 1920×1080 לשידור אופקי ב־1080p, 3840×2160 ל־4K ו־1080×1920 לשידור אנכי.
אפשר פשוט למתוח את עטיפת האלבום ל־16:9?
לא. תמונה מרובעת שנמתחת ל־16:9 מורחבת בפקטור של 1.78, וזה מעוות פנים, לוגואים וטקסט. השתמשו במקום זאת במילוי מטושטש, במשטח צבע או בסצנה מורכבת מחדש.
כמה מפריים 16:9 מכסה תמונה מרובעת?
בגובה מלא, ריבוע מכסה 56.25% מפריים 16:9. בפריים של 1920×1080 זה 1080×1080 פיקסלים, ונשארים 840 פיקסלים של רוחב למלא.
האם צריך PNG שקוף לרקע של שידור?
רק לחלקים שמניחים בשכבות. גזירת הנושא צריכה להיות PNG שקוף כדי שתשב בצורה נקייה על הרקע החדש, אבל הפריים הגמור משוטח כשמרנדרים את הווידאו, כי קובצי וידאו לא נושאים שקיפות.
אפשר להשתמש בעטיפת אלבום של מישהו אחר בשידור שלי?
רק ברשות. עטיפות מוגנות בזכויות יוצרים כמו כל יצירה אחרת. השתמשו באיור שבבעלותכם, שהזמנתם או שקיבלתם עליו רישיון לשידור, ובקשו רשות לפני הרחבה או עריכה של עבודה של מישהו אחר.
על הכותבים: המדריך הזה נכתב על ידי הצוות שמאחורי remover.bg, כלי להסרת רקע מבוסס AI לרשת ולמובייל, שהופך תמונות לקובצי PNG שקופים לוויז׳ואלים של שידור, לתמונות ממוזערות ולעטיפות.


